שתלים דנטלים, דר רז פרי, פרי רז,
 
 
 
שתלים

שתל דנטלי מחליף שיניים חסרות. שתל דנטלי הוא מבנה בורגי העשוי ממתכות והמרכזית היא טיטניום והוא מחליף את שורש השן. על גבי השתל מותקנים מבנה ועליו כתר או גשר.

שתלים יכולים לשמש גם כמאחזים לתותבות. שתלים חזקים, יציבים ובתחזוקה נכונה בעלי אורך חיים ממושך בפה. חשוב!!!! מחלות חניכיים עשויות לתקוף גם שתלים ולכן חשיבות עליונה יש לשמירה על הגיינת פה לתחזוקה ולביקורת של השתלים באופן עיקבי.

 

סיבות ויתרונות לביצוע שתלים

השלמת שן או מספר שיניים חסרות, ללא פגיעה בשיניים הסמוכות ובאופן בלתי תלוי בהן.

השלמת אחידות ורציפות ותפקוד המשנן

השלמת חיוך אסטטי

שימור עצם הלסת

תמיכה ואחיזה בתותבות דבר המעלה את הנוחות והביטחון.

עיגון לצורך הזזת שיניים והפעלת כוחות אורטודנטים .

 הצלחת שתלים:
 אחוזי הצלחת שתלים במתרפאים בריאים ובעלי עצם מספקת גבוהים ובספרות המדעית מדווח על 98% הצלחה. אולם קיימים מספר גורמי סיכון העלולים להפחית אחוזי הצלחה אילו.
גורמי סיכון:
עישון- לעישון השפעה משמעותית מאוד על הצלחת שתלים כ-80%. 
סוכרת - מחלת סוכרת שאינה מאוזנת.
נטילת ביספוספונטים- יש לבחון כל מקרה לגופן.
השתלת עצם- ביצוע שתל באתר ובו כמות העצם איננה מספקת ויש צורך בהוספת עצם עשוי להפחית את הצלחת השתל באחוזים בודדים. (כ-94%)

 

   

?מהו שתל דנטלי 

שתלים דנטלים, הם בעצם תחליף מלאכותי לשורשי השיניים ועשוי ממתכת. צורת השתל בדרך כלל כבורג
המיוצר משילוב של מתכות והעיקרית היא מתכת טיטניום. השתלים מוחדרים אל הלסת ואליהם יוברגו שיניים מלאכותיות. השתלים שינו את פני עולם רפואת השיניים, ומאפשרים השלמת שיניים הן מבחינה אסטטית והן מבחינה תפקוד ולעיסה .

במקרה של חוסר בשן אחת או יותר, יש לבחון עם הרופא המטפל, את אפשרויות הטיפול  הרלבנטיות את היתרונות והחסרונות הקיימים. ישנם מצבים רפואיים מורכבים שמעלים קשיים בפני הרופא-המנתח והרופא-המשקם, והמטופל צריך להיות שותף לקבלת ההחלטות אם לבצע או לא לבצע השתלות. ההצלחה של הטיפול בהשתלות מתחילה באבחון נכון ומבחירת אפשרויות הטיפול השונות. כמו בכל ניתוח רפואי, קיימים סיכונים וסיבוכים גם בהשתלות שיש לקחת בחשבון לפני התהליך. אמנם, למזלנו, הסיכונים והסיבוכים נדירים, אך על הרופא והמטופל להיות מודע אליהם.

מדוע אני צריך השתלות ?

השלמת שיניים חסרות חשובה לאין ערוך הן מבחינת החזרת תפקוד הלעיסה ושמירה על מערכת סגר שיניים תקינה והן מבחינה אסטטית. היתרון העיקרי המושג משיניים הנתמכות על ידי שתלים הוא היכולת ללעוס ולתפקד בצורה טובה.  היתרונות הקוסמטיים והפסיכולוגיים בהחזרת השיניים הם לא פחות חשובים מהיתרונות  התפקודיים ,שיקום השיניים על גבי שתלים יכול לשפר את ההערכה העצמית של המטופל. אובדן שיניים מתבטא לעיתים תכופות גם במראה "מזדקן" של הפנים והשפתיים וגם בהרגשה פסיכולוגית של "זיקנה". מצב זה יכול לגרום לקשיים נפשיים ואובדן הביטחון העצמי של המטופל, ושתלים יכולים להחזיר לו את הביטחון והרגשת הצעירות

האם כל אחד מתאים לביצוע שתלים?

כמעט לכל מי שזקוק לשתלים ניתן לבצע שתלים.נדירים הם המקרים בהם לא ניתן לבצע השתלות מסיבות רפואיות . גיל כרונולוגי לבדו אינו התווית נגד לביצוע של שתלים וגם מתרפאים מבוגרים מאד יכולים ליהנות מיתרונות השתלים במיוחד לאור העובדה שהם בדרך- כלל אילו שזקוקים להם הכי הרבה. אולם, קיימים מצבים רפואיים שמעלים את הסיכון לקליטה תקינה של השתלים כמו עישון, סכרת לא מאוזנת, אוסטאופורוזיס לא-מטופלת. בכל מקרה, לצורך בירור נוסף לפני ההשתלות , יתכן והרופא המנתח ימליץ להתייעץ ,ראשית עם רופא המשפחה או הרופא המטפל לברור האם קיימות מגבלות הרפואיות.

תהליך האבחון הראשוני לצורך השתלות שיניים

אם החלטת לשקול אפשרות של השתלות שיניים, תיבדק/י על ידי הרופא המשקם ועל ידי הרופא המנתח. השתלים מהווים בעצם את "היסודות" לטיפול השיקומי, ולכן חשוב כי הרופא המשקם יהיה מעורב בשלב התכנוני, ולא רק הרופא המנתח. על הרופא לקבוע את הקשיים הקיימים הקשורים במצב הפה, ולהעריך את צורת השיקום הרצויה לאותו מטופל. לאחר קביעת הטיפול השיקומי הרצוי, הרופא המנתח (יכול להיות מומחה בכירורגיה פה ולסתות או מומחה לחניכיים) יכול לבצע תוכנית כירורגית להשתלה.

זכרו ,הצוות המטפל יבחר ראשית את סוג השיקום המועדף על ידך ואחר כך יבדוק האם העדפותיך ניתנות לביצוע על ידי בדיקת הממצאים הקליניים והרנטגניים שבפיך

צילומי רנטגן לצורך השתלות שיניים

הצוות המטפל יזדקק לתצלומי רנטגן מסוגים שונים על מנת לסייע בתכנון ההשתלה. ישנם צילומים שונים המתאימים לכך. לעיתים, במקרים פשוטים מאוד, מספיק צילום הנעשה במרפאה יחד עם בדיקה קלינית. לעתים יש צורך בצילום פנוראמי ולעתים קרובות  יש צורך בטומוגרפיה ממוחשבת (צילום סי.טי.)

כמה ניתוחים צריך? מהו משך הטיפול?

השיטה הקלאסית והידועה של התהליך הניתוחי מתבצעת בדרך כלל בשני שלבים, שלב ההשתלה ושלב החשיפה, עם תקופה ממוצעת של בין 3-6 חודשים בין שלב לשלב. זו תקופת החיבור של השתל  לעצם הנקראת "אוסאואינטגרציה", בה השתל נמצא במנוחה ובתהליכי קליטה. כיום ,יש נטייה לקצר את זמן ההמתנה בין שלב הניתוח לבין שלב השיקום ,אך עדין רצוי להימנע מלקצר את התהליך שלא לצורך.
שיטה נוספת (המתאימה לשתלים בעצם "חזקה" יחסית) היא הניתוח בשלב אחד. בשיטה זו אנו "חוסכים" את ניתוח החשיפה, והשתל בולט מעט מאד מעל החניכיים בזמן הריפוי. גם שיטה זו הוכחה כמוצלחת במקרים המתאימים.
היום יש נטייה לבצע "העמסה מיידית" של השתלים, כלומר שימוש בתותבת או בגשר מיידית על שתלים מייד לאחר ניתוח ההשתלה. ללא תכנון נכון, שיטה זו יכולה להביא לכישלון חרוץ של השתלים. החיבור בין השתלים לעצם זהו תהליך ביולוגי ארוך ורגיש של חיבור השתל לעצם. העמסה מיידית של השתלים מגדילה את הסיכון כי חיבור זה יפגע. קיצור משך הטיפול הוא לגופו של כל מקרה ומקרה ותתבצע רק במקרים מתאימים אחרת סיכויי ההצלחה עלולים להפגע.

ניתוח ההשתלה

הניתוח מתבצע במרפאת השיניים הרגילה. אך בתנאים הקרובים לחדר ניתוח סטרילי. ההשתלה היא ניתוח הרגיש ביותר לזיהום וחשוב ביותר שהציוד, החומרים ואזור הניתוח יהיו סטריליים. כשעה לפני ההשתלה נהוג ליטול כדורים נוגדי כאב ואנטיביוטיקה במינון גבוה ממש לפני שמתחילים בתהליך הכירורגי, על מנת למנוע כאב וזיהום. לאחר מכן מבוצע אלחוש מקומי "להרדים" את אזור הניתוח. מקרים בהם זקוקים להרדמה כללית הופכים לנדירים יותר ויותר, גם במקרים מורכבים יותר המטופל מכוסה בכסויים סטריליים ואיזור הפה עובר חטוי. לאחר מכן מתבצע חתך דרך הרקמה העוטפת את העצם בלסת (חניכיים) והשתלים מוחדרים אל עצם הלסת. לאחר מכן נתפר איזור הניתוח. המטופל נח מעט בחדר ההמתנה.לאחר מתן הוראות "תעשה ואל תעשה" לימים הקרובים, מה מותר ומה אסור, המטופל משוחרר לביתו

?מה מותר ומה אסור

בניגוד לדעה הרווחת, תופעות הלוואי אחרי השתלה אינן קשות. בדרך כלל התופעות מינימליות ביותר ! יתכן ויש יש מעט נפיחות ומעט כאב . ככל שניתוח היה מורכב יותר, צפויות יותר תופעות לוואי. לעיתים יש גם שינוי צבע בעור עקב שטף דם מקומי (צבע כחול-ירוק המשתנה לצהבהב). הנפיחות חולפת בדרך כלל אחרי שלושה ימים עד שבוע, ושינויי הצבע , אם ישנם, מתקיימים עוד כשבוע לערך. כמובן יש לנהוג על פי הוראות הרופא. יש להקפיד על כלכלה רכה ולא חמה לתקופה מוגבלת (מיום עד מספר ימים), לקחת תרופות שנרשמו, כולל משככי כאבים בשעת הצורך, ולא להפריז במאמצים בימים הסמוכים לניתוח. פרט לזאת – אין מגבלות מיוחדות

תקופת הקליטה של השתלים

שלב זה אורך כ- 3 עד 6 חודשים,ולפעמים אף יותר, מעת ההשתלה. בתקופה זו, יש להגיע לביקורות בלבד אצל הרופא, על מנת לוודא כי שלב זה מתנהל באופן תקין. במידה השתלים תוכננו בשיטת שני השלבים, יש לבצע חשיפה של השתלים בתום תקופת הקליטה. זהו תהליך כירורגי קצר ביותר בו נעשה חתך קטן באזור הניתוח הקודם בכדי לחשוף ולהחליף את הברגים הסוגרים את פתח השתלים בחלקים אחרים, ארוכים יותר, המבצבצים אל חלל הפה. לאחר שלב זה תועבר לטיפולו של הרופא המשקם ויחל תהליך השחזור של השיניים על גבי השתלים

מה אחוז ההצלחה של שתלים?

ההצלחה הגבוהה של ניתוחי השתלת שיניים איננה עוד מוטלת בספק, ועד היום יצאו לאור מאות פרסומים מדעיים שהראו רמת הצלחה גבוהה ביותר (למעלה מ95% !). אבל כמו בכל טיפול רפואי, יש סיכון לכישלון של ההשתלה, שלשמחתנו הוא נמוך ביותר. במקרה ונכשלת פעולת ההשתלה, בדרך כלל גם ניתן לחזור עליה עם סכויי הצלחה גבוהים. יש לזכור כי שתלים נכשלים יותר במעשנים ובאנשים עם מצבים בריאותיים לא מטופלים. עם הזמן, עלתה רמת הדרישות של הציבור משתלים דנטאליים, וישנה דרישה לפרוצדורות מורכבות יותר, בהם בעבר לא היינו מבצעים השתלה, למשל השתלות במקומות שבהם יש חוסר עצם רב. עם דרישות אלו, עלתה גם מורכבות הטיפול ופותחו טכניקות כירורגיות מיוחדות, עם הצלחה יפה ביותר. יש לזכור כי ככל שהטיפול מורכב יותר הוא דורש ידיים מיומנות יותר, ורמת הסיבוכים גבוהה מטיפול פשוט

מה סיכונים בניתוחי השתלה?

כמו בכל ניתוח, יש סיכונים מסוימים ניתוחי השתלה, עקב קירבה לאזורים רגישים בלסת. לפני פרוט הסיכונים, יש לציין שרמת הסיכון נמוכה ביותר, ותכנון נכון של הטיפול על ידי אמצעי הדמיה וצילום נכונים מפחיתים את רמת הסיכון.

הסיכונים כוללים: 1.פגיעה בעצב הלסת התחתונה. עצב זה מוליך מסרים עצביים (תחושה) לאורך כל השיניים של אותו הצד בלסת התחתונה ושל אזור הסנטר עד לקו האמצע. במידה והעצב נפגע תוך כדי קידוח, יתכן והעצב יפסיק לתפקד באופן זמני או קבוע. התחושה מתבטאת בתחושה הדומה לזריקת ההרדמה של רופא שיניים באזור השפה התחתונה או ליד הסנטר. מניעה של הפגיעה: תכנון קפדני על ידי הרופא המנתח, תצלומי רנטגן מתאימים ומנתח מיומן הם ערובה לכך שפגיעה כזו בעצב תהיה נדירה ביותר. כיום,בעזרת ההדמיות ה – CTאפשר להגיע לרמת אבחון טובה ביותר לגבי מיקום העצב ומהלכו בלסת.
 2.אזור ההשתלה והשתל עלול להזדהם בזמן הניתוח, ולגרום לכישלון בתהליך הקליטה. מניעה: שימוש באמצעי זהירות קפדניים לפני וזמן הניתוח כמו סביבת עבודה סטרילית ושימוש באנטיביוטיקה מניעתית.
3 . חדירה אל חלל הסינוס: בלסת עליונה באזור האחורי, שתל ארוך מדי עלול לחדור אל חלל הסינוס, חדירה כזו בדרך כלל מסתיימת ללא בעיות, אך יכולה גם לגרום לבעיות כמו דלקת בסינוס. מניעה: תכנון קפדני על ידי הרופא המנתח בעזרת תצלומי רנטגן מתאימים, כולל CT מונעים חדירה כזו.

מספר עובדות חשובות:

השתלים צריכים להיות מבוצעים בתנאים אופטימאליים של שדה כירורגי סטרילי וכיסוי אנטיביוטי למניעת זיהום. תנאים אלו מורידים באופן דרסטי את הסיכון לחוסר קליטה וסיבוכים. השתלים הם אחת הפרוצדורות הרפואיות עם אחוז הצלחה גבוה ביותר, כ- 96%. אבל, כ- 4% מהשתלים אינם נקלטים מסיבות לא ידועות. במקרה והשתל לא ניקלט, ניתן לחזור על פעולת ההשתלה, עם סיכוי מצוין לקליטה מחודשת של השתל. מחלות כרוניות, כמו סוכרת לא-מאוזנת, עלולות לגרום לבעיות רפוי כלליות, כולל קליטת השתל.

עישון בתקופת הרפוי של השתל נמצא כגורם לעלייה בחוסר קליטה של שתלים. אנו ממליצים להפסיק לעשן כ-שבועיים לפני ההשתלה. אם ברצונך לחזור לעשן, מומלץ לעשות זאת לא לפני סיום תהליך הקליטה של השתלים. במידה ואין ברצונך או ביכולתך לחדול לעשן, מומלץ לפחות להוריד את הכמות ל"מינימום ההכרחי". יש לזכור כי עישון בתקופת הרפוי מגביר את סכויי הכישלון.

כמו בכל ניתוח, ישנו סיכוי קטן לסיבוכים שעלולים לקרות, למרות כל אמצעי הזהירות שננקטו. הסיבוכים העיקריים שדווחו בניתוחים מסוג זה הם זיהום, פגיעה עצבית (בשתלים בלסת תחתונה) העלולה לגרום לפגיעה בתחושת השפה ופגיעה בסינוס בלסת עליונה. אנו נוקטים את כל אמצעי הזהירות הדרושים למנוע סיבוכים: ביצוע CT מיועד לביצוע מדידות מדוייקות ולמנוע פגיעה עיצבית או פגיעה בסינוס; שימוש בשדה סטרילי ופרוטוקול אנטיביוטי לפני ואחרי הניתוח מיועד למנוע זיהום.

לסיכום: השתלים הם אלטרנטיבה מצוינת לשיניים חסרות. ההצלחה היא באחוזים גבוהים ביותר, ותוכל/י ליהנות משיניים בריאות ויפות.

?מה עליך לעשות 

 

לאכול לפני ההשתלה ארוחה קלה.
לקחת מנה ראשונית מוגדלת של אנטיביוטיקה, על פי הוראות הרופא, כחצי שעה לפני ההשתלה.
לקחת את האנטיביוטיקה למשך מספר ימים לאחר הניתוח, על פי ההוראות שניתנו במרשם.
לקחת כדורים נגד כאב על פי הצורך בכמות המצוינת במרשם.
החל מ -48 שעות לאחר הניתוח, לשטוף את הפה בתמיסת חטוי (המכילה 0.2% כלורהקסידין – "תרודנט", "קורסודיל" "מדידנט" ועוד) בוקר וערב, למשך 60 שניות (להשתמש בשעון!) לפחות לשבועיים או יותר (על פי ההוראות).
לאכול מספר ימים אוכל רך בלבד
לחזור להוצאת תפרים וביקורות
מומלץ בחום לא לעשן!!
בהצלחה

 

 

 
חדשות


ב
רוכים הבאים לאתר של
ד"ר רז פרי
המרכז לטיפולי חניכיים ושתלים בירושלים


האתר מתעדכן ומציע
מידע רב בנושא מחלות חניכיים וטיפול
מידע רב בנושא שתלים



.

בכל שאלה, ניתן ליצור קשר בדף יצירת קשר.


 
 
צור קשר
שם
טלפון
דוא"ל
הערות
 
 
בניית אתרים